איך הגעתי לכאן?

איך הגעתי לבאסה הזו?

הורים למתבגרים, בנכם הביא ציון שלילי, הבת הגיעה עם ציון נמוך קיבלת ציון נמוך בבחינה מה זה אומר?
אולי הם לא ממש למדו את החומר כמו שצריך, או דווקא לאחר שהשקיעו שעות, הם לא הצליחו? חשוב לזכור שאפשר למנף כישלון במבחן כמקפצה להצלחה בבחינה במועד ב' או במבחן אחר שבא אחרי . כמובן, בתנאי שהנוער יגיע מוכן יותר ממוקד ומרוכז.

מה קורה אם הבת או הבן שלכם קיבל ציון אחר ממה שחשבו?
איך הם מגיבים לציון הנמוך שקיבלו?
איך אנחנו ההורים מגיבים כשאנחנו רואים 30 במבחן?
האם הדבר הראשון שאנו עושים זה מתרגזים? אומרים אמרתי לך…? או פועלים בדרך אחרת. נושמים, בולעים את הכעס, התסכול אולי אף את הבושה ויושבים , אם מסכימים, להבין מה קרה.
כהורים לתלמידי חטיבה ותיכון לא תמיד אנו מעודכנים מראש על מבחנים שמתקיימים. גם כשילדינו מקבלים ציון שלילי במבחן אנו לא תמיד יודעים בזמן אמת על קבלתו.

מה המשמעות של ציון – עוד לפני קבלת הציון עובר או נכשל יש לקיים בבית שיחות פתוחות על משמעותו של ציון. מה אומר לגבכם ציון, האם אתם מצפים לציונים גבוהים, האם חשוב לילד לקבל ציון גבוה או לומד בשבילכם, האם זה חשוב לכם בכלל אם הוא לומד עבורו או עבורכם ובלבד שיביא ציונים גבוהים. נסו לתאם בינכם ההורים עמדה מגובשת ואותה העבירה לילדים. צרו מצב של שיחה פתוחה בזמן רגוע ותלמדו על עצמכם ועל ילדיכם בכל מה שקשור לציון. אם יש הבדלי גישה הסבירו עמדתם אך תהיו קשובים לשמוע ולקבל את דעתם בנושא.

לדעתי חשוב להבהיר שכישלון זו צמיחה והזדמנות, שיש לקחת בשתי ידיים כדי להוכיח לעצמכם בראש ובראשונה שאהם מסוגלים לעשות את הדברים טוב יותר, גם אם זה יקרה בפעם השנייה. כישלון בבחינה אינו כישלון שלהם כאדם, אלא מצב שמכריח אותם לחזק את הנקודות החלשות שלכם כתלמידים.

קבלת ציון נמוך או ציון שלילי אחרי שלא ממש למדנו, אולי אפילו חיפפנו, לא ממש תפתיע וגם לא תגרום לבלאגן מיותר, אלא דווקא תסייע להבין שאין דרך אחרת וחייבים ללמוד ברצינות כדי לעבור את הבחינה עם ציון מעולה. לעומת זאת, כשעשינו כמיטב יכולתנו – השקענו, השתדלנו, אפילו חרשנו ויצאנו לאחר המבחן עם הרגשה סבירה, אבל לפתע קיבלנו ציון נמוך או אפילו שלילי. אז מה קורה לנו ברגע שאחרי?

נערים שמקבלים ציון לא טוב מתנהגים לעיתים בצורה שונה. הם מסוגרים, עצבניים, מתוסכלים מהיכולת אותה הציגו במבחן. תנו להם להיות במצב. אל תפתחו בשיחה אם אתם רואים שאינם פנויים לה. שיחה יכולה ליצור אנטי וסגירות גדולים. חכו לזמן מתאים. זכרו שלאחר הכישלון בבחינה פתאום צצות להן בראש הרבה שאלות ומחשבות, שאינן מקדמות ואפילו תוקעות: אני לא טוב, אני אפס, המורה שונא אותי, אני שונא את המורה/ המקצוע/ את בית הספר. מחשבות כאלה אינן מקדמות אך גם אינן מאפשרות שיח פתוח כזה שאתם חפצים בו. המתינו.

בהזדמנות הראשונה שיש הבהירו מעמדכם בנוגע למבחנים וציונים – כישלון במבחן אינו מעיד על חכמה או טיפשות, ואינו משקף ערכים על פיהם אתם חיים. הוא כן דורש ממכם מיקוד גבוה יותר, ריכוז והבנה נוספת לזו שהשתקפה מהתשובות שהגשתם בבחינה הראשונה. יש לראות כישלון כמקפצה להצלחה בפעם הבאה. קצת מוגזם לבקש לשמוח עם כל שלילי שתקבלו, אבל כן להבין שזה עדיין רחוק מסוף העולם.

אז מה צריך לעשות כדי לעזור לנער לצאת מהבאסה?

• קודם כל, לתת לכם את הזמן – יום-יומיים להיות שם, ואז ללמד אותו לשחרר ולהמשיך הלאה. תנו מקום לתחושות התסכול והאכזבה, ואל תתעלמו מ"זמן ההחלמה" הנדרש.
• תרגלו אתם והמתבגרים משפטי העצמה – להראות שאכפת, ללא לחץ וללא כעס או שיפוטיות. ביקורת לא תוביל למקום טוב. לא נורא, הכל עובר, יש עוד מועד, אתה יכול, תלמד ותתרכז ואז הכל קטן עליך, משפטי העצמה שנאמרים מתוך כוונה מלאה בסוף מושרשים והופכים לחלק ממכם. האמונה בהם מקדמת את ההצלחה שלכם בבחינה הבאה שאליה תיגשו.
• לא להקל ראש וללמוד ברצינות את החומר פעם נוספת – להגיע למבחן מוכנים גם מנטלית. תרגלו ושננו עם המתבגר בראש את המסוגלות: "החומר לא קשה ואני אעבור את המבחן כמו גדול".
• שילחו את המתבגר להבין למה זה קרה? למה לא הצלחתי, האם באמת לא התכוננתי כמו שצריך או אולי לא קראתי עד הסוף את ההוראות, לא הבנתי בדיוק מה רוצים ממני או לא הספקתי כי לא תכננתי טוב את הזמן? הבנת הכישלון היא צעד משמעותי לקראת מועד ב'. יש הבדל גדול אם אתם צריכים ללמוד כמו שצריך או ללמוד לתכנן את הזמן במבחן. הכל כדי ללמוד מטעויות.

בהצלחה רבה
יונית טרנר, מאמנת אישית לצעירים להצלחה וקידום אישי