מה קורה אם קיבלנו ציון אחר ממה שחשבנו?
איך אנחנו מגיבים לציון נמוך ממה שציפינו?
מה קורה אם עשינו הכל, למדנו כל הסמסטר, השקענו כל דקה פנויה להתכונן למבחן ו…נכשלנו? למרות הכל נכשלנו?
מה כישלון הזה עושה לנו?
האם הוא מוריד אותנו למטה? מייאש אותנו? גורם לנו לוותר? לחשוב פעמיים אם אנחנו במקום הנכון?
קבלת ציון נמוך או ציון שלילי אחרי שלא ממש למדנו, אולי אפילו חיפפנו לא ממש יפתיע וגם לא יגרום לנו לבלגן מיותר. הוא יסייע לנו להבין שאין דרך אחרת וחייבים ללמוד ברצינות כדי לעבור.
לעומת זאת כשעשינו כמיטב יכולתנו, השקענו, השתדלנו, למדנו אפילו חרשנו ויצאנו עם הרגשה סבירה לאחר המבחן ופתאום- ציון נמוך או אפילו שלילי, מה קורה לנו ברגע שאחרי..?
המון שאלות רצות בראש, מחשבות שאינן מקדמות אפילו אפר לקרוא להן תוקעות פתאם צצות. אולי החוג לא מתאים? המרצה לא בדק טוב! איזה לוזר אני… וכו'
עבורי כישלון זו צמיחה. זו הזדמנות שיש לקחת בשתי ידיים להוכיח לעצמי בראש ובראשונה שאני מסוגלת לעשות את הדברים טוב יותר, גם אם זה יקרה בפעם השנייה.
כישלון במבחן אינו כישלון שלי כאדם. אלא מצב שמכריח אותי לחזק את הנקודות החלשות שלי כסטודנט.
כישלון במבחן אינו מעיד על חכמה או טיפשות, אינו משקף ערכים על פיהם אני חי. הוא כן דורש ממני מיקוד גבוה יותר, ריכוז והבנה נוספת לזו שהשתקפה מהתשובות שהגשתי במבחן הראשון.
יש לראות כישלון כמקפצה להצלחה בפעם הבאה. קצת מוגזם לבקש לשמוח עם כל שלילי שנקבל אבל כן להבין שזה רחוק מסוף העולם.
אז מה צריך לעשות כדי לצאת מהבאסה?
- ראשית לתת לכם את הזמן, יום-יומיים להיות שם ואז לשחרר ולהמשיך. הדחקה לא תביא לפתרון, היא תציף את הכישלון ברגע הראשון החלש שיתאפשר.
- לתרגל משפטי העצמה – אני יכול ללמוד את החומר, אז לא הלך לי אז מה? החומר הזה קטן עלי וכו' משפטים כאלה שנאמרים מתוך כוונה מלאה בסוף מושרשים והופכים חלק ממכם. האמונה בהם, מקדמת.
- לא להקל ראש וללמוד את החומר פעם נוספת ולהגיע למבחן מוכנים גם מנטלית. החומר לא קשה ואני אעבור את המבחן כמו גדול…
אני מאחלת לכם הצלחה רבה במועדי א ו-ב'





