מתמודדים עם מציאות מאתגרת וכואבת בבתי הספר

כשסוף סוף פתחו את בית הספר שלה באחת מהמועצות האזוריות הסמוכות לעוטף ליאורה לא דמיינה עם מה תצטרך להתמודד.

נכון, גם היא עברה את ה- 7 באוקטובר אבל בבית הספר, כמורה, היא קיבלה מציאות מורכבת ומאתגרת לה לא ציפתה.
הוריה של יעל נהרגו ביום הנורא, אביו של עידו נמצא בעזה, מיה רק החלימה מפצעיה ודודו של מיכה, חייל בן 20, נהרג ברצועה. מציאות לא פשוטה, מה עושים? למי מהילדים ניגשים קודם? למי מקדישים את השעה הפנויה? אפשר לדרג את הקשיים של הילדים ולהחליט בדרך זו? ואולי מי שצריך לקבל את זמנה הם דווקא 'השקופים'? אלו שניצלו עם משפחתם מהאירוע אבל מלאים ברגשות אשמה בדיוק בשל כך?

עם סימני השאלה האלו הצטרכה להתמודד ליאורה כאשר ברקע שאלות הנוגעות לכולם כגון 'תהיה מלחמה בצפון?', תחודש המלחמה בדרום?, תהיה עסקת חטופים?

איריס התמודדה עם אותן שאלות כלליות כמובן אלא שהיא דווקא מצאה את עצמה בעמדת 'חיפוי'. איריס מחנכת בכיתות ג'-ד' בשדרות, התבקשה ללמד במקום חברותיה האבלות שלא הגיעו לבית הספר. לאיריס וותק של 5 שנים אבל שום הכרות עם תחום החשבון והמדעים אותו התבקשה ללמד במקום חברותיה. לאחר ש'הלכה על ביצים' כדי לשרוד התברר שגם רגישותם של הילדים בכיתה סייעה לה בהתמודדות. הם נמנעו משאלות מיותרות, פשוט כדי לעזור לה במשימה שנכפתה עליה. איך היא יודעת? בסוף הסמסטר הקטנטנים הרגישים סיפרו לה.

לפני שנה התמודדו בכיתות ובחדר המורים עם שאלות כגון: איך למגר את האלימות, איך לשכנע את ההורים שהילד צריך טיפול? וגם- מה עושים עם הטלפונים בכיתה, איך מגשרים בין החבורות ומה עושים אם הילד המוחרם?

גם אתן? השנה, לא נעים לומר, הצרות הללו נראות קטנות ממש.
השנה ולקראת שנת הלימודים הבאה מתעסק הצוות החינוכי בשאלות קיומיות של התלמידים ושלהם עצמם: איך והאם בכלל תפתח השנה? איפה נגור בשנה שתפתח ולאן יתפזרו ילדי הכיתה? המלון שלנו עומד להסגר, לאן ישלחו אותנו הפעם, הרי הביתה אי אפשר לחזור… וגם-  איך יוצרים שיחה עם ילד או נער שמתמודד עם שאלות קיומיות – בדיוק כמו שלנו – כשאנו כמבוגרים מתקשים להתמודד אתן?

אימון בתקופת מלחמה אינו דומה לאימון בתקופות אחרות. שעורים בכיתה בתקופות מלחמה, גם הם אינם דומים. הכיתה, או המרחב בו מתנהל השיעור, הופכים לזירה. זירת התמודדות. והשימוש בקלפים יכול לשנות את היכולת להתמודד ולספק גם מוטיבציה לשינוי ואנרגיות חיוביות לקראת הטוב שאולי ובתקווה יגיע.

אני יודעת, יש אינספור דוגמאות ואינספור מקרים וכל אחד שונה ומיוחד ומאז ה- 7 באוקטובר גם קשה, מאתגר ואפילו מייאש. את ערכות הקלפים של turn point  לא יצרתי בגלל חרבות ברזל אבל כשהן נוצרו היה ברור לי שהן יכולות לסייע גם במצבים קשים ומורכבים.

אז בואו נהייה לרגע קונקרטיים. מה אפשר לעשות עם הערכות ואיך הקלפים יכולים לסייע במקרים שאני נתקלתי בהן, שמורות התמודדות איתם ושאולי גם אתם תאלצו לספק להם מענה.

אז ככה, ערכות הקלפים מאפשרות לפתוח את השנה בדרך אחרת, קלה, מגבשת ומסייעות לכל ילד או נער לספר את הסיפור שלהם בדרך אחרת. זו גם ההזדמנות לומר – ואפילו לפני הדוגמאות – שניתן גם לעשות שימוש בערכות לעבודה עם קבוצה בכיתה או כל הכיתה גם יחד. כך תוכלו לכתוב סיפור כיתתי ותוכלו לגלות עוצמות החבויות בכל ילד וביחד ליצור טנא גדול וחזק של משאבים פנימיים שבכל רגע נתון יהיה ילד/ נער או יותר שיחזקו ויעצימו חבר או חברה אחרת בכיתה.

תשמעו סיפור (1)

ליטל, בת 12, נולדה וחיה בקיבוץ בעוטף. ברגע אחד נאלצה לעזוב עם אמה ואחיה הקטנים את הבית ולעבור למלון בבת ים. המלון הפך לבית ארעי, בית הספר הפך למקום לימודי באין ברירה. להיקלט, היא לא נקלטה שם בעיקר כי חברות לא מצאה.

"לא התחברתי" אמרה.

לבקשתי היא בחרה את הקלף הזה מערכת turn point ME, קלף המתאר אותה היום.

"אני מרגישה שאני לא קיימת. אין ליטל, יש מפונים. אין כתובת יש מלון. אין אמא, יש המון אימהות סביבנו כי אמא שלי כמו רבות אחרות יצאה לעבוד. היא עובדת המון, כי אבא במילואים"

לאחר ההסבר בחרה מיד קלף אחר, נוסף ללא בקשתי, אותו הסבירה

"אני רואה מהחדר את הים, רוצה לראות כזו תמונה תמיד, תמונה יפה עם מציאות טובה. מתי זה יגמר כבר? "

ערכת הקלפים הזו מאפשרת לספר את הסיפור. באמצעותה ניתן להגיע מהר מאד למהות הכאב.

בזכות האיורים הרכים והנעימים לילדים ונוער קל מאוד להתחבר אליהם והעובדה שברובם אין מלל מאפשרת להביע הכל ונוצרת התחברות מהירה לקלף, השלכה מלאה ויכולת להגיע לנקודות הכאב במהירות וביעילות, בעוצמה וברכות.

ליטל ידעה לתאר מהי התמונה שאיתה היא מזדהה. במקביל תיארה את התמונה אותה היא רוצה לחוות. אין מדויק מזה. חשבו על ילדי הכיתה שלכם, על נער שמגיע לקליניקה- האם יהיה להם קל יותר לתמלל את עצמם באמצעות הקלפים?

תשמעו סיפור (2)

את ארז פגשתי באותו מלון בבת ים. ארז, בן 14 ותלמיד כיתה ח', סיפר שקשה לו לראות את אימו במצוקה.

"היא בוכה הרבה, אבא במילואים, הבית נשרף, הקהילה פוזרה ואני מחפש את עצמי.

אני מנסה להתרכז בלימודים, יודע שבשנה הבאה אני בכיתה ט' ואח"כ תיכון ואני חייב בגרויות אבל תוהה אם בכלל יהיה לי מקום פיסי ללמוד? כי אף אחד לא אומר לנו מה יקרה, יש לאמא המון שאלות."

שאלתי אותו אם רוצה לדבר איתי באמצעות הקלפים. הוא ראה שעשיתי את העבודה עם ליטל בעבר והביע הסכמה.

ביקשתי שיבחר קלף של כיסא שיקרא לו כיסא האתגר שלי, ארז בחר את הכיסא הזה מערכת turn point CHAIRS

הוא לא חיכה לשאלה וישר אמר

"אני רוצה לעוף מפה, המלון הזה הוא לא פתרון לכלום, הוא סיר לחץ לכל המשפחות. "חשבתי לעצמי: קלף אחד, כיסא אחד וכל כך הרבה כאב, משמעויות ורצונות גלויים במשפט אחד שאמר…

האם גם אתם נתקלים בקושי לחבר ילדים ונוער למציאות עכשווית? האם גם אתם מאמינים שבאמצעות מגוון איורים הם יכולים להציף תחושה, לתמלל אותה ולהביע את האתגרים והמצוקה שלהם?

בעיניי רק קלפים יכולים באמת להקל, לעזור, לשחרר ולחבר.

זה לא חדש שעבור ילדים ונוער הקלפים הם  מעין משחק, אבל הרשו לי להוסיף: הם גם, ובמיוחד, בסיס לעבודה פנימית עמוקה.

הקלפים נעימים למראה ולמגע ומכאן החיבור איתם מיידי נוצרת פלטפורמה המאפשרת שיחה פתוחה על כל נושא.

במציאות הנוכחית עם הסחות דעת מכל כיוון ועל כל נושא, דווקא ההתבוננות בקלף אחד מאפשרת מיקוד וחידוד מציאות.

  • הקלפים מאפשרים לדבר על הכל ולפרש את הכל- אין נכון או לא נכון, הכל נכון! ולכן הלחץ שנוגע בשיפוטיות וביקורתיות לא קיים בשימוש איתם.
  • הם מאפשרים שיחה בגוף שלישי, לא כדי להעביר אחריות אלא על מנת לדבר על הכואב והפגיע. וזה ממש בסדר!
  • ניתן לדבר באמצעותם על פרשנויות ולהקשיב לאחרות שנותנים ילד או נער אחר.
  • הם מובילים לסבלנות וסובלנות, לצד הרחבת נקודות מבט
  • והנקודה האחרונה, כרגע, הקלפים מאפשרים הבנה של המקום הנוכחי והמיטבי.

לסיכום, תמיד יש מקום לשינוי, גם כשממש רע וקשה כמו בתקופה האחרונה, תמיד אפשר לנוע, לזוז, למקום שטוב ושמתאים יותר.

איך עושים את זה נכון?

סמנו איתם מטרה.

חלקו את המטלה לשלבים.

צאו איתם לדרך ובצעו שלב אחר שלב

עד להצלחת המסלול או התהליך כולו.

turn point FOCUS

אהבתם? שתפו:

קראו גם:

איור אבא צועק על ילדה

איך הגעתי לכאן?

איך הגעתי לבאסה הזו? הורים למתבגרים, בנכם הביא ציון שלילי, הבת הגיעה עם ציון נמוך קיבלת ציון נמוך בבחינה מה זה אומר? אולי הם לא

איור של ילדה פותר תרגיל בחשבון

אוי קיבלתי שלילי….

מה קורה אם קיבלנו ציון אחר ממה שחשבנו? איך אנחנו מגיבים לציון נמוך ממה שציפינו? מה קורה אם עשינו הכל, למדנו כל הסמסטר, השקענו כל

דילוג לתוכן